שמות הפרשות המסיימות את התורה שבכתב
כידוע, קריאת פרשות התורה צמודה ללוח השנה וכאשר מסתיימת השנה, מתקרב גם מחזור קריאת פרשות התורה לסיומו, עם יתרה סמלית של שתי פרשות אחרונות לעשרת ימי התשובה ולשמיני עצרת – שמחת התורה.
אם נשים לב לשמות הפרשות האחרונות נבחין במשמעות מיוחדת כמסר אישי לכל אחד ואחת מאתנו:
כי תצא - לאוויר העולם, תחלוף שהייתך בו כהרף-עין "כי גז חיש ונעופה" (תהלים: פרק צ' פסוק י'), ואז :
כי תבא - לעולם הבא.
אם כן, ישאל המתבונן: מה התכלית של המסע הקצרצר הזה ? "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ?" (קהלת א') הוא עשוי לבחור במענה לשאלתו:
נצבים - כבחירתם של רבים, ב"עוצמה" "..והנה קמה אלומתי, וגם-ניצבה; והנה תסובינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי. ח ויאמרו לו, אחיו, המלוך תמלוך עלינו, אם-משול תמשול בנו" (בראשית: פרק לז' פסוקים ז-ח) בצבירת הכח לסוגיו השונים כמטרת חייהם: עוצמה שלטונית, כלכלית או חברתית וכד' על "בחירה" זו אומרת לנו התורה שזו בחירה חסרת עוצמה שכן:
וילך - גם זה חולף והולך, לעתים עוד לפני שחולפים ועוברים החיים עצמם. בפרשה זו אנו נמצאים כבר אחרי ראש השנה – "ונתנה תוקף קדושת היום.. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף" (מחזור תפילת ראש השנה ויוה"כ). אם כן, יחזור המתבונן וישאל: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ?" ומשיבה לו התורה:
האזינו - "הִנֵּה שְׁמֹעַ - מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב - מֵחֵלֶב אֵילִים" (שמ"א פרק ט"ו פסוק כב') לשמוע ולהבין את דבר ה' ומתוך כך לקיים את מצוותיו, ולא כמצוות אנשים מלומדה. ועל כגון זה נאמר (שמות טו-כו (והאזנת למצוותיו" ופירש רש"י "תטה אזניים לדקדק בהם". כאשר עוסקים ב"דבר אלקים", מן הנמנע להתייחס אך ורק לפשטי הדברים, ועל כרחך אתה חייב להעמיק ולהתבונן בשאיפה להתחבר לעומק כוונתו של הבורא, כמו שנאמר "הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו פרק כג' פסוק כט) ומפרש רש"י: "..מתחלק לכמה ניצוצות" (שמות ו,ט).
כך מסכמת התורה את תכלית החיים ומבטיחה לנו:
!וזאת הברכה
!שנה טובה – כתיבה וחתימה טובה
דניאל גורמן
אם נשים לב לשמות הפרשות האחרונות נבחין במשמעות מיוחדת כמסר אישי לכל אחד ואחת מאתנו:
כי תצא - לאוויר העולם, תחלוף שהייתך בו כהרף-עין "כי גז חיש ונעופה" (תהלים: פרק צ' פסוק י'), ואז :
כי תבא - לעולם הבא.
אם כן, ישאל המתבונן: מה התכלית של המסע הקצרצר הזה ? "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ?" (קהלת א') הוא עשוי לבחור במענה לשאלתו:
נצבים - כבחירתם של רבים, ב"עוצמה" "..והנה קמה אלומתי, וגם-ניצבה; והנה תסובינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי. ח ויאמרו לו, אחיו, המלוך תמלוך עלינו, אם-משול תמשול בנו" (בראשית: פרק לז' פסוקים ז-ח) בצבירת הכח לסוגיו השונים כמטרת חייהם: עוצמה שלטונית, כלכלית או חברתית וכד' על "בחירה" זו אומרת לנו התורה שזו בחירה חסרת עוצמה שכן:
וילך - גם זה חולף והולך, לעתים עוד לפני שחולפים ועוברים החיים עצמם. בפרשה זו אנו נמצאים כבר אחרי ראש השנה – "ונתנה תוקף קדושת היום.. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף" (מחזור תפילת ראש השנה ויוה"כ). אם כן, יחזור המתבונן וישאל: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ?" ומשיבה לו התורה:
האזינו - "הִנֵּה שְׁמֹעַ - מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב - מֵחֵלֶב אֵילִים" (שמ"א פרק ט"ו פסוק כב') לשמוע ולהבין את דבר ה' ומתוך כך לקיים את מצוותיו, ולא כמצוות אנשים מלומדה. ועל כגון זה נאמר (שמות טו-כו (והאזנת למצוותיו" ופירש רש"י "תטה אזניים לדקדק בהם". כאשר עוסקים ב"דבר אלקים", מן הנמנע להתייחס אך ורק לפשטי הדברים, ועל כרחך אתה חייב להעמיק ולהתבונן בשאיפה להתחבר לעומק כוונתו של הבורא, כמו שנאמר "הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו פרק כג' פסוק כט) ומפרש רש"י: "..מתחלק לכמה ניצוצות" (שמות ו,ט).
כך מסכמת התורה את תכלית החיים ומבטיחה לנו:
!וזאת הברכה
!שנה טובה – כתיבה וחתימה טובה
דניאל גורמן
